החלטה בתיק ע"א 863/05

א.        זו בקשה, בגדרי ערעור, לעיכוב ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת"א 1905/03, כב' השופט הרשם ברוך), בו נדחתה בקשה לרשות להתגונן בתובענה בסך 2,550,000 ש"ח שהוגשה נגד המבקש, אשר ערב לחברת בולוס גד בע"מ, נגדה נאכף בישראל פסק דין שניתן בבריטניה.

ב.        לטענת המבקש, יש סיכוי טוב לערעורו ולמתן רשות להתגונן, וכן טוען הוא, כי אם ייאלץ לשלם כספים לא יוכל לגבותם, שכן המדובר בחברה הרשומה בקפריסין ואין לה בה כל פעילות וכל מאומה. כן נטען, כי יהא עליו למכור מקרקעין כדי לשלם את החוב, דבר המצדיק לשיטתו עיכוב כשלעצמו.

ג.        בית המשפט המחוזי, שאליו פנה המבקש, דחה ביום 10.3.05 בקשה לעיכוב ביצוע, יצויין, כי בין היתר עולה מהחלטתו, וכן ובמיוחד מפסק הדין מיום 2.1.05 נשוא הערעור, כי טענה מרכזית בהליך זה היתה שההחלטה לאכוף את פסק הדין מבריטניה נתונה היתה בערעור בבית משפט זה (ע"א 4349/03). ערעור זה נדחה (ביום כ"ב באדר א' תשס"ה (3.3.05)).

ד.        כידוע, השיקולים שבמסגרתן נבחן עיכוב ביצועו של פסק דין מיוסדים ככלל על שניים - סיכויי ההצלחה בערעור, והאפשרות להשיב מצב לקדמותו (ראו גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי מה' 8, עמ' 622, והאסמכתאות דשם). כשהמדובר בחיוב כספי, על המבקש להראות שלא יוכל לגבות את כספו אם ישלם את החיוב שבפסק הדין (שם, 623).

ה.        באשר לסיכויי הערעור, אף אני בדעה, על פני הדברים, כבית המשפט המחוזי, כי המשוכה הניצבת לפני המערער כאן אינה נמוכה וקלה למעבר כל עיקר. אמנם, נטען שהערבות נשוא התיק דנא צריכה היתה להתחלף במשכנתא, דבר שהיה מונע ערבות אישית של המבקש, אך טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט קמא במישור העובדתי.

ו.        ובאשר לאפשרות לגבות את החיוב אם ישולם, בסופו של דבר מה שנטען הוא, כאמור, העדר נכסים של המשיבה והעדר פעילות בקפריסין מקום רישומה; ואולם, המבקש ערב לחברה שניהלה עם המשיבה עסקים, וכן נוהל הליך משפטי בבריטניה, נשוא אכיפת הפסק שנדון בע"א 4949/03; היה מקום בנסיבות להנחת תשתית של ממש באשר ליכולתה הכלכלית של המשיבה, וזאת בנוסף להתייחסות ראייתית (תצהיר) ליכולתו הכלכלית של המבקש עצמו, ואת אלה לא מצאתי.

ז.        הטענה בדבר הצורך למכור נכס לתשלום החוב היא מאלה העשויות להישמע כאשר המדובר בדירת מגורים, אך ככלל לא בנכסים אחרים; ראו רע"א 214/88 טויל נ' דויטש, פ"ד מד(3) 752, 754 מפי המשנה לנשיא אלון: "כאשר טוען הנתבע כי לצורך ביצוע פסק הדין יהא נאלץ למכור נכס מסוים, באשר אין לו כל מקור אחר לתשלום החוב, והנכס הינו נכס אשר לנתבע יש בו ענין מיוחד, יכול שבית המשפט יגיע למסקנה, כי עניין מיוחד זה מצדיק את עיכוב הביצוע, כגון: כאשר מדובר בדירת מגורים ... אך כשמדובר במכירת נכס אחר, כגון נכס אשר הנתבע מחזיק בו לשם השקעה גרידא, ומכירתו אינה כרוכה בהסבת נזקים מיוחדים לבעליו, סבורני כי, דרך כלל, לא יהא צידוק להורות על עיכוב ביצוע כדי למנוע מכירתו של הנכס". בענייננו לא נטען ולא הוכח עניין מיוחד מן הסוג שתואר שם. יתר על כן, לעתים אף פסק דין שהוא עצמו פוגע בזכויות קנייניות אינו עילה לעיכוב ביצוע, לא כל שכן כשנטען לגבי זכויות כאלה באשר לתשלום חוב חיצוני להן (ראו ע"א 7222/97 הנדלר נ' משמרות (לא פורסם) (השופט י' גולדברג)).

ח.        אין בידי איפוא להיעתר לבקשה.

           ניתנה היום, א' בניסן תשס"ה (10.4.2005).

ש ו פ ט

       /עכב

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: